המסייעת שימשה לי ממש אוזן קשבת, ליוותה ונתנה כלים להמשך. הסיוע של רייט פור יו הוא מצד אחד מקליל ומאיץ את תהליך כתיבת העבודה בצורה משמעותית אך לא עושה את זה במקומך. העזרה המשמעותית הגבירה לי את המוטיבציה להמשיך ולכתוב. תודה
אם אתם עדיין מסתבכים תחפשו עבודות סמינריון לדוגמא כדי לראות איך צריכה להיראות בצורה הנכונה עבודה אקדמאית.
לא כי הם לא מסוגלים, אלא כי החיים עמוסים, עבודה, משפחה, מבחנים, לחץ. אז לא מפתיע שכיום יותר ויותר סטודנטים מחפשים
כדי לקבל דיוק ממוקד, הקפידו על מילות מפתח הכוללות שתי מילים ומעלה ולא רק מילה אחת, על מנת למנוע חוסר הקשר בין תוצאות החיפוש לנושא המאמר האקדמי שלכם.
לאחר שהבנו באילו קריטריונים על מאמרים אקדמיים לעמוד, כעת ניתן להגיע למקורות המידע הפופולאריים בהם ניתן יהיה למצוא מאמרים אקדמיים בנושאים מגוונים.
מלבד מאמרים תפקידו החשוב ביצירה ובשימוש במאגר, משמש התזאורוס של המפתחות לכתבי עת בעברית גם ככלי עזר עליו מסתמכים פרויקטים ישראלים רבים העוסקים במפתוח, בספריית אוניברסיטת חיפה ובספריות אחרות.
ואכן, מאמרים כאלה קיימים, וניתן למצוא אותם ברשת החיפוש האינטרנטית, מקוטלגים על פי נושאים שונים, אך גם במאגרי המאמרים האקדמיים בעברית, מופיעים כמה קשיים אשר מונעים מהם להיות פרקטיים ויעילים:
שירות אקדמי לסטודנטים
הרגשתי שההתמודדות עם עבודת הסמנריון לבד בתוך כל מטלות החיים והלימודים קשה לי ואני מתקשה להתקדם.
במפתח מושם דגש על אישים ופועלם, תרבות ואמנות, נושאי חברה וכלכלה, רפואה ובריאות. העדכון הוא יומיומי.
מכון סאלד – מכון סאלד כולל בתוכו מאגר של כלים מחקרים ומדעיים, תקצירים אקדמיים וביבליוגרפיה. המאגר מתמקד בעיקר בנושאים מעולם מדעי החברה והחינוך.
במאגר גם מאמרי ביקורת על ספר או יצירה ספרותית שנכתבה על ידי כותב מפורסם, כגון: משה שמיר, דוד אבידן, יוסף חיים ברנר.
בנוסף, מרצים רבים מגבילים את הסטודנטים שלהם בשנים שבהם מותר להשתמש במאמרים אקדמיים לעבודה.
מאגר זה כולל כתבי עת שהמאמרים המתפרסמים בהם נמסרים לשיפוט לפני הפרסום.